 |
אני תלמידת תיכון, תושבת אחת מהערים העתיקות בארץ, בה אני מתגאה- באר שבע. כאות מחאה על הכללים האבסורדיים שנוצרו בחברתינו המצומצמת, החלטתי לבטא את עצמי , עקב האפשרות לביטוי עצמי במדינה דמוקרטית. כאמור, האבסורד הרב פוגע בי, ואף שכאדם יחיד השפעתי מינימלית ואולי אפסית, התקווה לשינויי- בהתאם לכך. אך עקב היותי בת אדם ששואפת לשינוי, כך גם האופי שלי בנוי. אני חזקה, אולי מרדנית בגלל גיל הטיפשעשרה, אך החשוב מכל- פיקחית בעזרת אבי המדהים. לעיתים התחושה ש:אין מוצא, משתלטת על עומק תבונתי, הבריחה היחידה ממצב זה הוא הכתיבה. לכן רוב שירי הם שירים בעלי גוון מלנכולי. בשל מוצאי, אני מושפעת רבות מן הספרות הרוסית הענפה והעשירה כל כך, והמשורר שמדהים אותי ברובד לשונו האינסופי הוא כמובן פושקין, שהוא אחד מהסופרים הרבים בברית המועצות(לא לשעבר) שחוללו תפנית ומהפכה בספרות העולמית. מיצירותיהם אני מתפארת וכמובן ניזונה במידה כלשהי . | |
|
כל הזכויות שמורות לאולגה בזנוב © |
||