אוהבת לא אוהבת

אוהבת לא אוהבת,
חלום טרוף בחיים שלי,
מחפשת משמעות,
העולם נראה כל כך אחר פתאום...
אוהבת לא אוהבת
האם תקשיב לקולה של חרצית,
האם תהיה,
אם תהיה...
אוהבת, אוהבת...
מחפשת סימן, מחפשת באותיות של הספר העבה הזה,
את משמעות הקיום שלי ושלך...

בהררי העמק

בהררי העמק השחור,
בתוך ים השאול אשר ניצב למולי,
הכל צבוע בזפת,
את הכוכבים לא אוכל לראות עוד.
אין מי שינחה אותי בליל האפל הזה.

האם זה חלום?
לא זה איננו חלום
זו המציאות הנוקשת בדלתי.
"ברוכה הבאה לעולם האמיתי"

גם אי טי

גם אי טי הלך בסופו של דבר הבייתה ואנחנו נשארנו כאן...
בואו ננסה להסתכל על זה באופן חיובי.
יש לנו יותר מקום...
מצד שני הוא לא תפס המון מקום... והוא היה חמוד כזה.
אז מה עושים עכשיו???

צועקים ביחד שהוא ישמע:
אי טי בוא הבייתה!!!

האורקים





האורקים בונים במרץ,
האורקים עובדים ללא ליאות.
את מקדש האופל בונים הם.
את מקום האופל והרוע.
פניהם חורשות רע הן.
עיניהם מביטות בקור המקפיא,
מחפשים נקודת תורפה בכל אחד הם,
בוחנים כל אחד ואחת,
כוח האופל וכוח הרוע בידיהם המסוקסות.

ואני ואתה...
משתדלים עד מאוד לא להגיע לעמק הנורא ההוא.
ורק כוח האמונה וכוח האהבה...
כוחו של האור,
כוחו של האור אותנו ינחה.
הדרך רבה היא.
האושר רחוק.
האורקים עומדים להשיג אותנו בדרך.
האם יש עוד תקווה בך אישי האהוב???

האם אתה יודע





האם אתה יודע,
האם אתה שומע,
הכאב מטלטל אותי,
ללא רחמים,
ללא רחמים,
רוצה לאהוב,
רוצה להבין,
רוצה לתת,
רוצה לקבל.
נשמה תוהה,
נשמה אבודה...
מחכה לך על אי בודד וקודר,
שהרוחות בו מבקרות מידי ליל,
שפניו סחופי רוח,
מחכה לך שם...
שתבין,
שתהיה לצידי.
כי קשה לי לבדי...

התוכל לומר לי





התוכל לומר לי????
התוכל...
ואם כן כיצד...

אוהבת אותך,
כבר זמן רב.
אוהבת אותך הכי חזק שרק אפשר.
אתה שם - אני כאן.
מן רומן ווירטואלי שחוצה עולמות,
מן משהו שאף פעם לא היה ואף פעם לא יהיה.
מן סיפור אגדה ללא התחלה וללא סוף.

אוהבת אותך,
פוחדת שתדע.
שאולי לא תרצה...
שאולי לא תכיר.
שאולי לא תדע.
ואם תדע???

חלום מתנפץ





חלום מתנפץ אל תוך מציאות.
מציאות של קיום עלוב וכואב.
אני כאן, הם שם.
אני כאן, הם כבר השיגו אותי בדרך,
שעטו כסוסים פראיים ברוח...

חלום מתנפץ.
מציאות.
כאב אדיר פולח את לבי.
היה או לא היה,
אם תרצו אין זו אגדה.
רציתי ואין כלום כאן.
רק עיי חורבות,
חורבות של משהו שלא ישוב עוד,
משהו שהיה והלך.
משהו שלא ישוב עוד להיות-
כמו אז........

ילדת חלום שלי





ילדת חלום שלי,
מתי תהיי?
ילדת חלום שלי,
האם אזכה יום אחד לחבקך ולומר לך עד כמה את שלי?
ילדה קטנה, עינייך עצומות כעת,
ראשך עטור שיער שחור,
פנייך אדומות ממאמץ,
הן לא מזמן הגחת לאוויר עולם,
עולם שיש בו חיות טרף כה רבות,
מלחמה גרעינית באופק,
ואת...
את ילדת חלום שלי,
נותנת לי סיבה לחכות ליום הבא,
אולי בכל זאת תהיי יום אחד..

הקור המצמרר





הקור המצמרר נשף בעורפה,
עיניה התכסו בגלידי קרח דקים,
היא נראתה כמו מלכת שלג קטנה -
אף שבערה בה אש שהייתה יכולה לכלות כל שדה קוצים.
לך תסביר את זה לאלה היושבים שם בסיביר,
בין כיסאות עור מרופדים,
לך תסביר להם שהכאב מפלח ופועם בך,
הכאב קורע אותך
ולא משנה איפה תהיה,
הוא יחכה בפינה,
גם כאשר תהיי מלכת שלג קטנה

חופש





החציר נערם לאיטו לידו,
הוא הביט בעיניים חכמות על העולם,
וחשב על חופש - כן, חופש, מרחבים,
לרוץ חופשי ולא לדאוג עוד,
להיות חופשי מכבלי מוסר כלשהם או -
מכבלי חוקים שהוא לא ממש ידע מי המציא אותם,
לרוץ ולקרוע את הכבלים שחיברו אותו
למציאות,
הו המציאות הכואבת...
ולחשוב שמדובר בסוס אי שם באורווה בצפון הארץ